קפה של בוקר בגינה…
מביא הגיגיי בוקר שמבקשים לצאת..
"בין האפל לנסתר…
בין האתמול לעתיד…
בין הבלבול לאסון…
בין הזיוף לאמת..
בין כל מה שחי למת…
תדעו שיש פתרון…"
על התנועה בין קטבים.
כשנמצאים בקוטב מסויים ורוצים להגיע לאיזון,
התנועה המתבקשת תהייה לקוטב השני. (במחשבה על מטוטלת או נדנדה).
אנו נעים בשדות/ צירים/ נושאים שונים בו זמנית.
בדרכ התנועה היא אוטומטית,
אך לעיתים אנו זקוקים לסטרטר להניע את התנועה.
לעיתים זו תקווה
לעיתים זו יד תומכת
לעיתים זה רק פנס שמאיר את הדרך.
ממני
ובתודה לארכדי דוכין שהשיר שלו התנגן בי כשראיתי את העלה הזה.
