תמונה שצילמתי בחצר, ולקחה אותי למחשבות על הזנה…
את מי ואת מה אנו בוחרים להזין?
האם את הפחדים שלנו
או את הבושה שלנו
או את היוהרה שלנו
או את החולי שלנו
או את האלימות שבנו (וכן , בכולנו זה קיים, בכולנו יש מהכל)
או כל בור או כאב או קושי אחר (מוזמנים להשלים…)
ויוצרים מפלצת רעבה שאינה שבעה אף פעם
שטורפת חלקים מאיתנו (את החלקים האחרים…)
או אולי אנו בוחרים להזין
את השמחה שבנו (גם אם היא ניצוץ קטן)
את היופי
את הפליאה
את האהבה
את היצירתיות
את הבריאות שבנו
ובכך מגדילים את האור שבנו ואת האור שאנו
למי אנו נותנים כוח? את מי ומה אנו מזינים?
