"מדברים אנו על חשיבות ההתבוננות הרחבה של הקיום האנושי
ממקום של לקיחת אחריות וממקום של התבוננות כחלק מתוך המארג
נמצאים אתם כפריטים, כמו בודדים ובדידים
כחלקים מתוך מארג
אך אינכם פאסיביים
כל אתגר שמגיע לפתחכם, אם הוא מנטלי, גופני רגשי
מגיע על מנת להרחיב תודעתכם, תפיסתכם,
ולהביא לשינוי בהתנהלות הפנימית והחיצונית.
כל אתגר מגיע על מנת להניע אתכם
ממקום פאסיבי למקום אקטיבי
ממקום של קורבן של נסיבות למקום שלוקח בחירה והחלטה
ברגע שמצויים אתם רק ברובד הקיום העכשווי מבלי ראות את המערכים הגבוהים
מצמצמים אתם את יכולת התנועה של כוח החיים שבכם
היות והמציאות בה אתם מתקיימים, מזמנת לכם אתגרים
אתגרי גדילה, כן
אתגרים אלו לוקחים מכוח החיים, לוקחים מכם אנרגיה
ודבר אחר, אמור להזין אתכם באנרגיה
ומה יזין אתכם?
ראשית, ההתבוננות הרחבה, התודעה הרחבה, ברמה המנטלית רגשית אנרגטית
וכן גם הזנה פיזית לגוף, אך על זה איננו מדברים עכשיו
רוצים לאמר, ולהדגיש את חשיבות ההתבוננות הרחבה,
זוהי נק' המוצא
הראנו לך קודם
שכאשר אין יכולת התבוננות רחבה,
אותם אתגרים המגיעים לפתחיכם, מכלים את האנרגיה שלכם ,
ואינם מאפשרים לכם לראות מעבר
אין מאפשרים לכם לראות אור
לפתח לתקווה
ומהי אותה תקווה?
תקווה הינה התבוננות רחבה
ותפיסה עמוקה בקיום הסדר ביקומי
ותנועה שלכם בתוך המטריקס, בתוך הסדר הזה.
תקווה הינה ראיית האור, ופעולה אקטיבית
גם אם לרגעים לא תתכן פעולה
היות ולרגעים נדרשים אתם להזין עצמכם באופן כמו פאסיבי, להטען , לנוח, וטוב הדבר.
רוצים אנו לומר שוב על תקווה
תקווה היא דבר שיושב למול החידלון
שיושב מעבר לרמה הפיזית
שמאפשר לכם לראות בכל חושיכם
ובתוך ליבכם
את זמניות האתגר ואת חשיבותו למען תנועתכם.
מבקשים אנו שלא תשימו מיבטחם, תקוותכם בחוץ
אלא בתוככם
בתוככם כחלק מתוך המארג
כחלק מקיום ארצי עם שליחות נשמתית
אך לא כבובות על חוט
אינכם בובות על חוט!
אינכם!
האם ברורים אנחנו?
קחו אחריות
קחו אחריות על החיים שלכם
קחו אחריות על הקיום שלכם
קחו אחריות על התנועה למען הרווחה וההתפתחות שלכם
קחו אחריות
עד כאן דברינו"