הקשר בין הנשמה, כוח החיים, הגוף

תומסר ב 2.9.23

הפנתי שאלה לחבר'ה, וזו תשובתם…

מה בין כוח החיים לנשמה?

 

"ברוכה יקרה

מבקשת את לדעת את הקשר בין כוח החיים לנשמה

ורוצים אנו לומר ולהבהיר

שכוח החיים הוא זה המאפשר לנשמה לשכון בתוך גוף.

הוא זה המאפשר לכל תא ותא להכיל את רסיסי הנשמה

היות והנשמה מצויה בכל תא ותא בגוף הפיזי.

ואותו כוח החיים הנשמע כה ערטילאי,

וגם הנשמה, הנה ערטילאית,

(היות ואינם  נראה בעין האנוש)

אך גם כוח החיים וגם הנשמה יכולים להראות

היות וזוהי הוויה.

נאמר כך,

הנשמה הינה הוויה אנרגטית

וכוח החיים הינו האנרגיה שמחברת את אותה נשמה לאותו גוף נתון.

מרגע יצירת העובר,

מרגע הזיגוטה, מתחיל לפעום כוח חיים בתאים

הנשמה , פעימת הנשמה הראשונה, מגיעה ביום ה .49

אך כוח החיים, נמצא , מועבר ביצירת החיבור הראשוני בין תא זרע ותא ביצית.

כבר שם מצוי כוח החיים.

הוא אינו מחובר לנשמה בזמן זה

אך הוא המנוע העובד

והכוח שמפעיל את הכנת המרכבה, הגוף הפיזי, עבור הנשמה.

ומאין מגיע אותו כוח החיים?

כוח החיים מגיע מתוך הכוונה, בין גלויה או סמויה,

ליצירת מרכבה, גוף, עבור הנשמה המיועדת.

יש מצבים שבו הנשמה לא תשכון באותו הגוף

אך כוח  החיים מצוי שם.

הוא זה שמניע את הפעולה של חלוקת התאים.

שוב אומרים,

כוח חיים מגיע מתוך כוונה סמויה או גלויה

כמו מתוך הכוונה, הועבר כמו ניצוץ דרך הזרע וניצוץ נוסף דרך הביצית.

היות והזרע וגם הביצית נמצאים הם כתא בתוך גוף

קיים בהם כוח חיים

וברגע שנפגשים, כוח החיים המגיע דרכם הוא זה המניע את יצירת מרכבת העובר לנשמה המיועדת.

זה אומר שכוח החיים הראשוני מגיע מההורים

הוא הבסיס

ומשמגיעה הנשמה בפעימותיה השונות, מגיעה היא,

כמו עם עוד רובד

שמאפשר הגברה של  כוח החיים

כמו נותנת היא תוספת.

אך זו לא הנשמה המכילה את כוח החיים,

אלא הכוונה המביאה את הנשמה, מביאה עימה את תוספת כוח החיים.

כמו מבער שמגביר את האש הרוחשת ומרחפת, שמקורה מהזרע והביצית.

כל תא ותא הנוצרים, נבראים הם מתוך כוח החיים, 

ובתוכם מצוי כוח החיים.

כל תא ותא שנוצר, מגביר הוא את האש של כוח החיים.

כמו רוצה להאמר,

שכוח החיים מפיח עצמו

מתוך התחלקות התאים, בתאי הגזע ומעבר להם,

הוא מתרבה ומתעצם

והופך להיות ייחודי, כבר מרגע מפגש הזרע והביצית,

יש לו את טביעת האצבע שלו, את היחודיות שלו.

כמו מחכה הוא לאותה פעימה של נשמה שתגיע,

ומרגע שהיא מגיעה,

מפיח עוד כוח, עוד אש..

ומרגע שהנשמה נכנסה, בכל שלביה,

לגוף הפיזי, למרכבה,

מחוברת היא,

גם לכוח החיים, אך לא כחלק אינטגרל

(היות והנשמה עומדת בפני עצמה)

שוכנת היא בגוף

(לא ב 100%, יש חלק שעדיין מחובר לצביר האור, דרך שובל האור)

כוח החיים מתנהל בתוך המערכת.

הוא הכוח המניע את הגוף להוות משכן, מרכבה לנשמה.

האם דברינו ברורים?

במהלך חיי האדם, האנוש,

גוף פיזי, כוח חיים, נשמה,

יש מצבי בהם כוח החיים מתמעט ויש מצבים בהם הוא מתמלא.

יש אמצעים חיצוניים ופנימיים להזין.

וכך האנוש מתנהל ומנהל את המאגר הפנימי בתוכו.

יש מצבים בהם האנוש מחליט מסיבותיו הוא, לסיים פעימה זו, לחתוך את כוח החיים מתוכו,

כמו לנתק ולשחרר, בין כוח החיים לגוף ובין הנשמה לגוף.

הנשמה אינה יכולה לשכון בגוף ללא כוח החיים.

הוא הדבר המאפשר את משכנה.

יכול האנוש לבחור. לשים קץ באופן מוכוון

ואז הוא קוטע את כוח החיים באיבחה אחת.

אך יש מצבים שכוח החיים מתמעט,

מעצם גוף חולה.

בגוף חולה התאים אינם מכילים  באופן אופטימלי את כוח החיים.

ויש תאים מתים, הם אינן מכילים כלל את כוח החיים.

ובבא היום,

שיתכן ותאים חשובים נגמרים, ואינם מכילים את כוח החיים,

ואינם יכולים לתפקד למען הגוף.

והגוף הזה מפסיק את תפקודו.

וגם כאן כוח החיים הנותר(שהינו מועט),

כוח החיים נעלם.

רצוננו להדגיש ולהראות לך את הקשר המתקיים

בין הגוף ,כוח  החיים, והנשמה.

כי ברגע יציאת הנשמה מהגוף,

רק בזמן שכוח החיים נעלם, רק אז משתחררת הנשמה.

ולכן יש מצב שבו הנשימה האחרונה של האדם, מסתיימת

אך לוקח זמן לנשמה לצאת, כ-3-4 ימים עד שהנשמה יוצאת מהגוף,

וזאת מפני שזה הזמן הלוקח לכוח החיים להתפייד לגמריי.

ברגע שהגוף הפיזי מסיים תפקודו, קרי, אינו נושם ולא מועבר חמצן לתאים,

כוח החיים מתחיל להיעלם, להתפייד.

וברגע זה , מתחיל המסע של הנשמה ,

חזרה דרך השובל, החבל המחבר, חזרה אל הצביר..

זה אומר שזמן המסע חזרה אל הצביר,

בעודה מחוברת עדיין לגוף,

זה כל זמן שעדיין מצוי כוח חיים בגוף.

והנשמה מסונכרנת עם כוח החיים.

זה אומר,

 שברגע  שכוח החיים נגמר לגמריי,

הנשמה מסיימת את יציאתה מהגוף.

היציאה שלה מהגוף וחזרתה דרך החבל לצביר מתבצע כל זמן,

מרגע שכוח החיים קיבל מעין פקודה דרך סיום החמצן,

מרגע זה ועד כמו נגמר לגמריי החמצן בכל התאים,

ואז כוח החיים כבה לגמריי

ובזמן זה, הנשמה סיימה את יציאתה.

חוזרים לכוח החיים.

שלב הראשון מזרע וביצית.

שלב שני מרגע דופק הלב, בגיל 49 יום.

בכל זמן העוברות, הוא מייצר לעצמו ומפיח בכל תא ותא.

כל תא מקבל את כל  מה שזקוק לו

מקבל חמצן דרך חבל הטבור

כל תא ותא מוזן.

וברגע הנשימה העצמוני,

זוהי הפעימה  האחרונה של כניסת הנשמה

שם מתחילה ההספקה העצמונית של כוח החיים.

מקווים שאנו ברורים.

הראנו את הקשר בין הגוף הנשמה וכוח החיים

פתחנו צוהר עבורך להתבונן על כוח החיים.

מתי מתחיל ומהיכן מגיע

והקשר לחיים בתוך התאים.

כל זמן שיש חיים בתאים, יש כוח חיים.

חיים בתאים, זה אומר שאנוש חי ומתפקד.

כשאדם בסטרס, התפקוד התאי שלו יורד, וכוח החיים יורד.

שאדם בדכאון או  מחלה, התפקוד התאי יורד

וכוח החיים יורד.

זה הקשר."

מצורף קישור למדיטציית חיבור וטעינה לאנרגיית החיים

חיבור לאנרגיית החיים

דילוג לתוכן